בקשה לאסור על ב"כ המשיבות להעביר למומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ד"ר אורי גבעון, את חוות דעתו של מומחה אחר מטעם בית המשפט, בתחום הנוירולוגי- פרופ' אבינועם רכס.
רקע
1. המבקש הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים- ד"ר אורי גבעון בתחום האורתופדיה, ופרופ' אבינועם רכס בתחום הנוירולוגיה.
שני המומחים הגישו את חוות דעתם. לאחר שפרופ' רכס נחקר על חוות דעתו, הגיש הוא חוות דעת משלימה.
2. בדיון אשר התקיים ביום 13.10.10 בפני כב' השופט הבכיר חיים חדש, נדונה בקשה ב"כ הנתבעות לשלוח שאלות הבהרה לד"ר גבעון. כב' השופט הבכיר חיים חדש קבע:
"1. כבר מן הטעם ששאלות ההבהרה הנוספות עשויות לייתר את הצורך בהתייצבותו של הד"ר גבעון לחקירה - מן הראוי להיעתר לבקשת ב"כ הנתבעת. ...
3. מנגד, יש להבטיח גם את חשש ב"כ התובע מנוסח שאלות ההבהרה שיישלח אל המומחה ללא ידיעתו.
4. בנסיבות אלה, רשאי ב"כ הנתבעות לשלוח לד"ר גבעון שאלות הבהרה נוספות, אולם, לאחר ששלח את נוסחן לב"כ התובע וקיבל את אישורו להעברתן למומחה ד"ר גבעון".
3. ביום 21.9.11 הגיש ב"כ הנתבעת "בקשה חוזרת לאישור משלוח שאלות הבהרה לד"ר גבעון" (בקשה 28). ממנה הסתבר שהצדדים לא הצליחו לסכם את נוסח השאלות אשר יעביר ב"כ הנתבעות לד"ר גבעון. התובע הגיש תגובה.
4. בדיון אשר התקיים ביום 2.9.12 בפני כב' השופט הבכיר חיים חדש, הוחלט על העברת המשך הטיפול בתיק אלי. משלא התקבלה החלטה בבקשה 28 (ובקשות נוספות), נתתי ביום 13.9.12 הנחיות, ובין השאר, הבהרתי כי: "
... בית המשפט מתכוון להתיר להם להעביר למומחה כל חומר רפואי, למעט חוו"ד מומחים או מסמך שהוכן לבקשת מי מהצדדים, ואשר מהווה חוות דעת מוסווית".
5. התובע ביקש, לאסור על הנתבעים להעביר לד"ר גבעון את חוות דעתו של פרופ' אבינועם רכס, בהסתמך על החלטתי מיום 13.9.12 (בקשה 39). הנתבעים הגיבו לבקשת התובע, והסבירו כי מדובר במשלוח חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (פרופ' רכס), למומחה אחר שמונה על ידי בית המשפט (ד"ר גבעון) ועל כן, לדעתם, האיסור בהחלטתי הנ"ל אינו חל.
המחלוקת
6. המחלוקת בין הצדדים היא בקשר לפרשנות החלטתי מיום 13.9.12, האם על פיה אסור על הצדדים להעביר למומחה חוות דעת מומחים, כולל מומחים אשר מונו על ידי בית המשפט, או רק מומחים אשר הכינו חוות דעת לבקשת מי מהצדדים.
דיון
7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות.
8. עת נתתי את החלטתי מיום 13.9.12, לא הייתי מודע למחלוקת בין הצדדים בדבר העברת חוות דעתו של פרופ' רכס לד"ר גבעון (אם כבר הייתה קיימת). האיסור למשלוח חוות דעת הסתמך על תקנות 8 ו- 9 של תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, ונועד להבהיר כי מלבד חוות דעת או חוות דעת מוסווית, מתכוון בית המשפט להתיר למשלוח כל חומר רפואי. מטרת ההערה בהחלטתי הייתה לחסוך בקשות מיותרות על ידי הצדדים, דבר שלא צלח.
9. ההלכה קובעת כי אין פסול בהצגת חוות דעת של מומחה אחד אשר מונה על ידי בית המשפט, למומחה אחר שמונה על ידו. ראו:
"אין פסול בהיזקקות של מומחה שנתמנה על-ידי בית המשפט לחוות-דעת שניתנה על-ידי מומחה ממונה אחר. ... אני סבור, שדווקא בתחומים קרובים אך לא חופפים כמו הפסיכיאטריה והנוירולוגיה יש חשיבות לכך שכל אחד מהמומחים שנתמנו על-ידי בית המשפט יוכל להניח כתשתית לחוות-דעתו את המימצאים של רעהו המומחה שבתחום האחר."
[
רע"א 333/89 "שלוח" חברה לבטוח בע"מ נ' שמעון ידידים, 21.11.989].
הלכה זו פורשה:
"חוות הדעת הרפואית שהגשתה אסורה בהתאם לתקנות המומחים, היא אך חוות דעת מטעם הצדדים. בית משפט זה קבע כי מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט יכול ויורשה להיזקק לחוות דעת של מומחה ממונה אחר, כאשר תחומי מומחיותם הם קרובים ..."
[
רע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל, 09.07.2008]